הגיע הזמן להתייחס לזנות כאל עבודה, לא כאל פשע

כשמדובר בזנות, אי אפשר להתכחש למורכבות המוסרית. במדינות רבות, סחר במין תמורת כסף אינו חוקי, וההשלכות המשפטיות על ולקוחותיהן יכולות להיות חמורות. אך כאשר אנו לוקחים צעד אחורה ובוחנים את העובדות, עלינו לשאול את עצמנו: האם נכון להפליל אדם על ביצוע מעשה בהסכמה בין בגירים?

התשובה, ברוב המקרים, היא לא. הפללה של זנות אינה עושה דבר כדי למנוע את התרחשותה, והיא רק משרתת את האנשים הפגיעים ביותר בחברה בסיכון. יתר על כן, נראה כי להפללת זנות יש השלכות לא מכוונות, כולל עלייה במקרי HIV בקרב עובדי מין בשל היעדר גישה לשירותי בריאות וסיכון גדול יותר לאלימות, ניצול והתעללות.

הגיע הזמן לשינוי. במקום להפוך את הזנות לפלילית, עלינו להתמקד ביצירת סביבות עבודה חוקיות, בטוחות ובריאות לעובדות מין. הדבר עשוי לדרוש בחינה מחודשת של החוקים ואסטרטגיות האכיפה הקיימים, ובהחלט צריך להיות כרוך בהתייעצות ראויה עם קהילת עובדי המין.

עלינו להכיר בכך שזנות מציעה הזדמנויות כלכליות במדינות רבות, במיוחד באזורים עניים יותר או עבור קהילות מופלות, וכי לעתים קרובות זוהי הדרך המעשית היחידה עבור אנשים להתפרנס. בנוסף, ראוי לציין כי מעטים האנשים הרואים בזנות את המקצוע האידיאלי עבורם, ורבים עוסקים בענף זה תחת לחץ בשל מצוקה כלכלית או כפייה מצד אחרים.

כיצד נוכל ליצור סביבות עבודה בטוחות לעובדות מין? אפשרות אחת היא לפתח מערכת רגולציה. זה יכול ללבוש צורה של רישוי עובדי מין, אשר ייתן להם יותר שליטה ואוטונומיה על העסק שלהם במונחים של קביעת תעריפים, שעות, ומדיניות אחרת. תוכנית כזו גם תעניק לעובדות מין גישה לסיוע משפטי וטיפול רפואי.

פתרון אפשרי נוסף הוא דה-קרימינליזציה של הזנות לחלוטין, מתן אפשרות בחירה רבה יותר ומתן סביבה פחות עוינת לעובדי מין. הדבר עשוי לכלול אי-הפללה של עסקאות שאינן בכפייה בין בגירים בהסכמה, ועדיין להעניש כל פרקטיקות פוגעניות או כפייתיות.

הגיע הזמן להכיר בכך שזנות היא עבודה, ושיש להתייחס אליה ככזו. עלינו להפסיק להפליל אנשים בגין עיסוק בסחר בהסכמה ובמקום זאת למקד את מאמצינו ביצירת סביבות עבודה בטוחות ובריאות לעובדי מין. רק כך נוכל להבטיח את שלומם ורווחתם, ורק אז נוכל לספק להם גישה לשירותי בריאות נחוצים והגנה מפני ניצול, התעללות ואלימות.